<h1>סמ"ג עשין סימן קל"ג</h1>
<h2>דף כה.</h2>
כתב רבינו משה (תרומות פ"א הל' כ"ו) שהתרומה בזמן הזה [ו]אפילו במקום שהחזיקו עולי בבל ואפילו בימי עזרא אינה מן התורה אלא מדבריהם, שאין לך תרומה של תורה אלא בארץ ישראל ובזמן שהיו כל ישראל שם שנאמר כי תבואו, ביאת כולכם כמו שהיו בירושה ראשונה וכמו שהם עתידים לחזור בירושה שלישית, לא כמו שהיו בירושה שניה שהיתה בימי עזרא שהיתה ביאת מקצתן לפיכך אינה מן התורה, כענין שאנו אומרים גבי חלה פרק שני דכתובות (כ"ה א'), וכן נראה לו שהוא הדין במעשרות שאין חייבים עליהם בזמן הזה אלא מדבריהם כתרומה ע"כ דבריו, וראייתו נראה מדאמרינן בפסחים (מ"ד א') ובנזיר (ל"ז א') גבי קופות הנח לתרומה מתבואת ישראל בזמן הזה מדרבנן ואינו אומר קסבר משמע שסובר שכך הלכה, ועוד שנחלקו ר' יוחנן וריש לקיש בפרק הערל (יבמות פ"ב א') אליבא דרבנן דר' יוסי משמע דסבירא להו שכך הלכה כדדייקינן בפרק אלו קשרים (שבת קי"ב א') מדמתרץ לה אליבא דר' יהודה הכי סבירא ליה ולר' יוחנן הויא תרומה דרבנן לרבנן והלכה כמותו לגבי ריש לקיש. וכן פוסק רבינו יצחק (יבמות פ"ב ב' תד"ה ירושה) רק שאומר שבימי עזרא היתה מן התורה.
